הכ"ד מרשיעה פקיד עזר בבימ"ש בנסיון למעשה מגונה והפרת אמונים

סגן הנשיא, השופט א. שיף:

א.         פתח דבר

תיק זה עניינו בשאלה, האם כנטען ע"י התביעה, הנאשם, ששימש בעת הרלוונטית פקיד עזר בבית המשפט השלום בחיפה, הוביל במרמה את המתלוננת, פקידה במשרד עורכי דין, לאחת מלשכות השופטים בבית המשפט (שלא היתה מאוישת באותה עת) וביצע שם מעשה מגונה. כמו כן עולות בתיק שאלות משפטיות, שידונו להלן.

ב.         פירוט הנטען בכתב האישום

1.         במועדים הרלבנטיים היה הנאשם עובד ציבור, בתפקיד פקיד עזר בבית המשפט השלום בחיפה (להלן: "ביהמ"ש"). במסגרת עבודתו, החזיק הנאשם כרטיס מקודד המקנה לו זכות כניסה, לשם ביצוע עבודתו, ללשכות השופטים ולפרוזדורים המובילים אליהם.

2.         מ' ילידת 1973 (להלן: "המתלוננת") עבדה במועדים הרלוונטיים במשרד עורכי דין בחיפה. במסגרת עבודתה, נהגה המתלוננת להגיע, מדי יום, לבית המשפט.

3.         (א)        ב- 14/3/05, סמוך לשעה 11:30, הגיעה המתלוננת לביהמ"ש. מייד לאחר מכן פנה    הנאשם אל המתלוננת ובטענת תרמית ביקש הימנה לסור עמו לשם         קבלת טופס       לביצוע במסירה אישית לבחורה המוכרת לה. המתלוננת, אשר הכירה את         הנאשם במסגרת עבודתה ורחשה לו אמון, בהיותו פקיד ציבור, התלוותה אליו.

(ב)        הנאשם הוביל את המתלוננת במרמה, תוך ניצול תפקידו הרשמי ומעמדו, מקומת הכניסה של בית המשפט אל השטח "הסטרילי" שבקומה 3 בבניין, כל זאת ביודעו כי הכניסה למקום אסורה ומתאפשרת רק במסגרת תפקיד ובאמצעות כרטיס עובד. הנאשם פתח, באמצעות הכרטיס המקודד שברשותו, את הדלתות המובילות אל שטח פרוזדור לשכות השופטים, הכניס את המתלוננת לאחת הלשכות שלא היתה מאוכלסת באותה תקופה (להלן: "הלשכה") וסגר אחריו את הדלת.

4.         (א)        אז, ובאופן מפתיע, התקרב הנאשם אל המתלוננת, פתח את רוכסן מכנסיו, נגע        באיבר מינו ומשך בחולצתה, באומרו לה "יש לך חזה מהמם תראי לי אותו...".             המתלוננת, אשר נרתעה וחשה מבוהלת ממעשיו, הצמידה אסופת המסמכים           שהיו בידה אל חזה בחוזקה, התרחקה לאחור, דרשה מהנאשם שלא יגע בה           ושיפסיק מעשיו וייתן לה לצאת מהלשכה. הנאשם התעלם מבקשות המתלוננת         והמשיך במעשיו.

(ב)        המתלוננת, אשר פחדה שמא יגע הנאשם שוב בגופה, חיפשה דרך מפלט והחלה להסתובב בבהלה בתוך הלשכה תוך שהיא עוברת מפינה לפינה. תוך כדי כך, חשף הנאשם את איבר מינו בפניה וחרף אי הסכמתה למעשיו, אונן בנוכחותה עד שבא על סיפוקו.

                        רק אז הניח הנאשם למתלוננת ואפשר לה לצאת מהלשכה. המתלוננת עזבה            מייד, כשהיא נסערת ובוכה.

נוכח הנטען לעיל, הואשם הנאשם בעבירות הבאות: חטיפה לשם ביצוע עבירת מין, עבירה לפי סעיף 374+369 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); מעשה מגונה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; הפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין.

ג.          תגובת הנאשם לאישום

הנאשם כפר במיוחס לו. אליבא דהנאשם, מפי סנגורו במועד ההקראה, בין הנאשם למתלוננת היו " יחסי ידידות מאד קרובים, כולל אקטים מיניים" (עמ' 4, ש' 13). במועד הנטען אכן נפגש הנאשם במקרה עם המתלוננת. לטענתו, המתלוננת ביקשה לשוחח עמו ביחידות והנאשם ניגש עמה ללשכה דלעיל. בעת שהיו בלשכה, הם שוחחו על מערכת היחסים ביניהם. הנאשם הסביר למתלוננת כי מאחר שהיא נשואה, אין הוא יכול להמשיך להיות עמה בקשר וניסה להסביר לה כי הוא מבקש להיפרד ממנה. באותה הזדמנות, המתלוננת החלה מיוזמתה לגעת בנאשם ולפתותו לקיים עמה יחסי מין. בשלב מסוים החל הנאשם לשתף פעולה עם המתלוננת והם קיימו יחסי מין. לאחר מכן, הנאשם והמתלוננת יצאו מהחדר (עמ' 4, ש' 13-19, עמ' 5, ש' 1).

ד.         הגרסאות ביחס לאירוע הנטען

בטרם אדרש לכלל הראיות שהובאו בתיק זה, ראוי תחילה לפרט את גרסאותיהם של המתלוננת והנאשם אודות האירוע, נשוא כתב האישום, השנוי במחלוקת.

(1) היוזמה להגעה ללשכה בה ארע הנטען

א.      אליבא דהמתלוננת, ביום האירוע, הגיעה לביהמ"ש על מנת לקחת מעיל השייך לה, שהיה אצל חברתה העובדת במזכירות ההוצאה לפועל. המתלוננת פגשה את הנאשם, בעת שיצאה מהמעלית. היא שאלה אותו לשלומו והנאשם אמר לה " אוי, אוי, אני צריך אותך" (עמ' 34, ש' 27). היא שאלה אותו מה קרה והנאשם השיב כי " יש לו איזשהי מסירה לתת לי למישהי מנשר, שאני מכירה אותה, מעטפה" (עמ' 34, ש' 28). הנאשם אמר לה שייקח אותה לחדרו, כדי ליתן לה המעטפה. היא ביקשה שימתין, הלכה למזכירות להביא את מעילה, חזרה והלכה עמו.

המתלוננת גרסה, כי הנאשם לא אמר לה שהוא מובילה ללשכה של שופט, אלא כי זה החדר שלו. בנוסף, מאחר והנאשם עשה לה 'טובה' בעבר, במסגרת עבודתו, " אמרתי טובה תחת טובה. זה למה האמנתי בבן אדם הזה. לא חשבתי לרגע שזה מה שהוא הולך לעשות" (עמ' 65, ש' 21-26).

המתלוננת מסרה כי היא מגיעה לביהמ"ש מזה 15 שנים, אך לא זיהתה כי מדובר בלשכת שופט, שכן מעולם לא הסתובבה באזורים האלה של ביהמ"ש, אלא ביקרה במזכירויות בלבד.